אובשבוע השביעי בשנה השביעית ליובל השבעה וארבעים בא אביך מארץ כנען, ואתה נולדת בשבוע הרביעי בשנה השישית ליובל הארבעים ושמונה בהיות ימי העוני לבני ישראל:
בויצו פרעה מלך מצרים עליהם להשליך ילדיהם כל הבן הילוד היאורה:
גוישליכו אותם שמה שבעה ירחים ימים, עד החודש אשר נולדת בו:
דותצפנך אמך שלושה ירחים, וילשינו אותה:
הותעש לך תיבה ותחמרה בזפת ובחֵמר, ותשם אותה בסוף על שפת היאור, ותשם אותך בה שבעת ימים:
וותבוא אמך בלילה ותיניק אותך, וביום שמרה עליך מרים אחותך מפני הציפורים:
זוביום ההוא באה תרמות בת פרעה לרחוץ על היאור, ותשמע את קולך בוכה, ותאמר אל נערותיה להביא אותך:
חותאמר אחותך אליה, האלך וקראתי לך אשה מן העבריות ותגדל ותיניק לך את הילד הזה:
טותלך ותקרא את אמך את יוכבד, ותתן לה שכר לגדל אותך:
יותגדל ויביאו אותך אל בית פרעה, ותהי לנער:
יאואביך [עמרם] הורה אותך במקרא, ואחר כן במלאת לך שלושה שבועים הביא אותך אל חצר המלך:
יבותהי בחצר שלושה שבועים עד עת צאתך מחצר המלך, ותרא איש מצרי מכה רעך מבני ישראל:
יגותך אותו ותטמנהו בחול:
ידוביום המחרת מצאת שניים מבני ישראל נצים, ותאמר לרשע: למה תכה אחיך?
טוויחר אפו ויאמר: מי שמך לאיש שר ושופט עלינו? הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי? ותירא ותברח מפני הדבר הזה: